סיבות לא לפחד

אל תפחדו, סיבה מס' 1

אני לא אנתרופולוג ובטח שלא חקרתי את הנושא, אבל יש לי תחושה שבני האדם הם יצורים רכושניים וסנטימנטליים.

כשנסעתי לחילופים, לחצי שנה בסה"כ, הייתי חייב לקחת איתי ספרון אחד במזוודה, כי קראתי אותו במקום מסוים ביום מסוים ורציתי שהוא יטייל איתי בעולם. אף עותק אחר של הספרון (מודפס או דיגיטלי) לא היה מספק אותי, וחברה היתה צריכה להביא אותו איתה כשהיא באה לבקר. לאבא שלי יש חדר עם ספריה ענקית שלא נגעו בה כבר שנים, אבל הספרים האלה לא הולכים לשום מקום. אני בטוח שכולכם מכירים סיפורים דומים.

בנוסף לסנטימנטים, יש לדעתי סוג של ספרים, סוג של מגזינים, סוג של מילים, סוג של תוכן שתמיד נעדיף לראות מודפס, יש משהו בגוון של הנייר, בטקסטורה שלו, בדרך שהדיו שוקע בו וביכולת שלנו לתלוש אותו מהמגזין ולתלות אותו על הקיר - שהטכנולוגיה עוד רחוקה מלהחליף. הדפוס עוד לא גוסס. אפשר להירגע. יש עוד כמה שנים טובות.

אל תפחדו, סיבה מספר 2

האינטרנט של היום הרבה יותר יפה מהאינטרנט של 2006. הטכנולוגיה כבר מאפשרת עיצוב, טיפוגרפיה, צילומים איכותיים. המסך של אייפון 4 כל כך חד שהעין האנושית לא מסוגלת לזהות ולהפריד את הפיקסלים. הפורמט השתנה, אבל העיצוב אפשרי, מתבקש ונחוץ. כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללמוד את החוקים של סוג חדש של מדיה - כיצד מדפדפים בה, מה עושים איתה, אולי אפילו תגלו שיש בה כמה הפתעות וחידושים שיהיו נעימים לכם.

אנחנו עוד לא נפרדים מהמילה הכתובה, והעיצוב הטיפוגרפי עוד לא קרוב לסופו.

אתם פשוט צריכים להפסיק לפחד, לחזור לימים שבהם הייתם ניגשים למשהו שאתם לא מכירים ופשוט משחקים איתו, ולתת לכל המסכים הדיגיטליים המסוכנים האלה הזדמנות.