הסוף קרב!

לפני כמה שבועות הייתי ברצף של הרצאות בנושא עיצוב ספרים בישראל, את האירוע פתח חנוך מרמרי שדיבר על "העתיד" ואחריו דיברו כמה מעצבי ספרים.
מרמרי ממש יודע לדבר, הוא מלטף את המילים שלו כמו שאיל שני מלטף עגבניות, והמעצבים הראו עבודות טובות (מאד, בעיניי) אבל בין השורות לא יכולתי להתעלם מעננה של פחד שאפפה את האירוע:

הו לא! הם מחליפים לנו! הם לוקחים מאיתנו! העיתונות כבר בדרכה למטה, הספרים אחריה, מי יודע מה יפול בהמשך. מה אתם עוד עושים פה, מעצבים צעירים? הטיפוגרפיה גוססת, הפקולטה למדעי המחשב קוראת לכם. רוצו כל עוד אתם יכולים!

(אוקיי. הגזמתי. אבל קשה לי לשמוע דיבורים על “הסוף”.)

ברוכים הבאים,
העתיד כבר כאן.

קוראים יקרים, למקרה שלא שמתם לב, אנחנו כבר חיים בעולם דיגיטלי. הקינדל קיים כבר מזמן והאחיין בן השלוש שלי ממש אוהב לשחק עם האייפד של סבא שלו.

אני שמח לבשר שהפרינט לא מת! והעיצוב: הוא אפילו לא בכיוון.
בואו נסכם בינינו שכל עוד מה שחשוב זה עיצוב ותוכן ולא מצבן הכלכלי של ההוצאות לאור, לחשוש שהסוף קרב זה חכם בערך כמו להמשיך להאמין שקבצי mp3 יביאו למותה של תעשיית המוזיקה. אפשר להירגע.